בחלק גדול מהעסקים, גיוס נעשה רק “כשהעובד עוזב” או “כשנוצר עומס”. אך גישה זו יוצרת פערי ידע, חוסרי כוח אדם ותהליכי גיוס בלחץ. תכנון כוח אדם קדימה מייצר יציבות וחוסן ארגוני.
תכנון כזה מתחיל בניתוח פשוט: אלו תפקידים צפויים להתרחב? מי ייתכן שיעזוב? אלו מיומנויות הארגון יצטרך בעתיד? המטרה אינה ניבוי מושלם – אלא יצירת מוכנות ארגונית.
לאחר המיפוי, ניתן לבנות מאגר מועמדים עתידי, להכין הכשרות פנימיות, או להתחיל תהליך גיוס מוקדם לתפקידים שיידרשו בהמשך.
תכנון קדימה גם מאפשר שימור טוב יותר: עובדים יודעים שיש להם אופק ברור, ומנהלים מזהים היכן נכון להשקיע בהכשרות.
כוח אדם הוא לא רק “כאן ועכשיו”. הוא אחד הנכסים האסטרטגיים החשובים ביותר של כל ארגון – וכדאי להתייחס אליו בהתאם.