גמישות נתפסת לעתים, כפתרון קסם – אך יישום לא נכון עלול ליצור בלבול, ירידה בתיאום או עומס לא הוגן. כדי שגמישות תשרת את העסק ואת העובדים, היא צריכה להיות מנוהלת ולא אקראית.
העיקרון הראשון הוא הבהירות:
מי זכאי לגמישות? אלו שעות? האם יש ימים שבהם חייבים להיות נוכחים? ככל שהכללים ברורים יותר – כך יש פחות תסכולים.
שנית, מדידה לפי תפוקות – לא לפי שעות.
גמישות עובדת רק כאשר ההצלחה נמדדת לפי משימות ותוצרים, ולא לפי משך הזמן שבו העובד נוכח.
העיקרון השלישי הוא התאמה אישית.
לא כל תפקיד מאפשר אותה רמת גמישות. לכן חשוב לבחון כל תפקיד לגופו ולהציע פתרונות שונים, כגון:
עבודה היברידית
שעות כניסה ויציאה מתחלפות
יום עבודה מקוצר מדי פעם
בשורה התחתונה:
גמישות היא כלי ניהולי עוצמתי, אך רק כאשר היא מחושבת, שוויונית ומוסברת היטב – היא מייצרת ערך אמיתי לארגון ולעובדים כאחד.