"אני בן 44. לפני שהגעתי לפרויקט 'עתידאים' בשיתוף חברת 'אלביט', למדתי תואר בפסיכולוגיה באוניברסיטת חיפה (עיר הולדתי), עבדתי במרכז לקנאביס רפואי בבת ים (עיר מגוריה של זוגתי), ואז חיפשתי להמציא או למצוא את עצמי מחדש. ראיתי מודעה של התוכנית, והגשתי מועמדות. בהתחלה, לא כל כך רצו לקלוט אותי, כי הייתי 'זקן מדיי', ונכנסתי על תקן של מקום פנוי. עד שהתחילה הקורונה ועברנו לערד, הייתי נוסע כל יום ללימודים מבת ים לבאר שבע. המעבר לדרום היה הדבר הכי טוב שעשיתי בחיים; במקום להיות דחוס ככה בערימות בניינים, פה אני במרחבים, מאוד מרוצה, נשוי עם שני ילדים, קנינו פה בית, ואנשים יותר רגועים".
- איך היו הלימודים במכללה, עם כל הרקע הגילאי שלך?
"תראה, יש לי איזושהי נקודת התייחסות טובה לאיך צריכים להיות לימודים, כי למדתי פסיכולוגיה וקורס חשמלאי מוסמך בבת ים. אחרי שהוצאתי את תעודת החשמלאי המוסמך, מצאתי עבודות לא הכי איכותיות, ואמרתי: יאלל'ה בוא נטרוף את הקלפים, ונתחייב לחלוטין למקצוע הזה. הייתי מרוצה מאוד מהלימודים במכללה. רמת ההוראה הייתה טובה, והמתקנים משביעי רצון. היה יכול להיות יותר טוב בקטע המעשי, אבל עדיין, יש מכשור ומעבדות יחסית בסדר גמור. הסגל היה על הכיפאק, וגם המזכירות. ליוו אותנו לאורך כל הדרך. אני חושב שזה היה בעיקר כי באנו בדבוקה אחת, כל 'אלביט' ביחד. אז כביכול הייתה יותר מוטיבציה גם למכללה לוודא שהדבר הזה עובד כמו שעון. המכללה סך הכל נעימה, ועם משאבים יחסית נמוכים, מצליחה להשיג תפוקות טובות. כל מה שאמרתי על הלימודים במכללה זו גם הדעה הרווחת בקרב כל הקבוצה, לא רק אצלי".
- ומה יש לך לומר על ההתנסות ב"אלביט"?
"אני לא חושב שההתנסות ב'אלביט' נתנה לי יותר מדיי, כי היא גם הותאמה בצורה לא טובה. היינו אמורים לעשות חלק מעשי משמעותי במכללה, ובהתחשב בעובדה שהיינו בתקופת הקורונה, החלק המעשי היה חסר. לכן, פעם ראשונה שראיתי דיודה הייתה בעבודה, אבל אני לא יכול להאשים את המכללה, כי לא התקיימו לימודים פיזית. זו הייתה הבעיה בסופו של דבר של 'אלביט', שלא התאימו את התכנים לחוויות שהיו באותה תקופה, בגלל השינויים במצב, אבל בסך הכל, אם אני מחבר את כל התמונה הכוללת, החוויה שלי הייתה מאוד טובה".
- אתה מרוצה מהעבודה במפעל?
"כן. אני מקבל פה כל מיני אתגרים ועוסק בכל מיני דברים שחשובים גם לביטחון המדינה. גם טכנולוגית הדברים מעניינים מאוד. אני מרגיש שאני קצת מתפתח, וזה תמיד טוב לשמר על עניין בחיים ולשמור על הגחלת. אני מרוצה".
- לסיום, האם אתה חושב על לימודים נוספים?
"חשבתי ללכת ללימודי הנדסה, אבל בגילי ועם משכנתא, זה מתחיל להיות יותר בעייתי. גם אם אסיים את הלימודים, זה יהיה קרוב לגיל 50. לכן, זה עניין של יותר אגו מאשר משהו פרקטי באמת. במקום זה, אני מתפתח כהנדסאי; אפשר להיות גם איש מקצוע מצוין כהנדסאי. לא חייבים להתייחס כל הזמן רק לטייטל. אני שמח להיות שגריר של המכללה. בסופו של דבר, החוויה שלי הייתה טובה, ואשמח מאוד אם עוד אנשים ייקחו בה חלק. יחסי ציבור טובים זה תמיד טוב".